הואשמה במעורבות בתאונה קטלנית, אך זוכתה מחמת הספק
רובנו נוטים לחשוב כי אם נשב בכס הנהג ברכב מונע שאינו נוסע בעודנו שיכורים אנו מוגנים בפני עבירת “נהיגה בשכרות”.
פסיקות שהתקבלו בשנים האחרונות בבתי המשפט מייחסות לנאשם נהיגה בשכרות אף אם לא נהג ברכב אלא רק ישב ברכב ממונע.
שני יסודות דרושים להרשעה בעבירת נהיגה בשכרות – יסוד הנהיגה ויסוד השכרות.
כיצד ניתן להוכיח את יסוד הנהיגה אם הרכב היה דומם?
כשמנוע הרכב פועל, יש בידי הנהג השיכור “שליטה ברכב”. כמו כן, בנסיבות אלו פעולה קלה ולא מכוונת של השיכור יכולה לגרום לרכב לנוע. מכאן, אנו למדים כי פרשנות נרחבת של החוק נועדה אף להגן על הנהג.
בית המשפט לתעבורה נותן פרשנות רחבה לתקנה 169ב(א) לפיה איסור על נהיגת אדם ברכב כשהוא שיכור, חולש גם על הנעתו של הרכב. בית המשפט הרחיב והוסיף כי התקנה חלה גם על ישיבה ברכב כשהוא מונע ולא רק על עצם ההתנעה של הרכב בידי הנהג השיכור.
האקטיביזם השיפוטי יכול לפלס את דרכו כאשר הוראות חוק שונות כתובות בצורה עמומה. ישנו מקום לפרשנות רחבה מכיוון שיסוד “הנהיגה” בתקנות, בפקודה והן בחקיקה כתוב בצורה מאד לקונית. הרי “נהיגה” הינה פעולה מובנת וברורה אז כיצד ירשיעו אדם בנהיגה אם רק ישב ברכבו?
בית המשפט העליון קבע כי הפרשנות ליסוד הנהיגה היא על פי מבחן השליטה האפקטיבית. כלומר, כאשר אדם שיכור שיקול דעתו מוטעה ולכן יכול להתחיל בנסיעה ולסכן עצמו ואת הסובבים אותו.
שטף את מכוניתו מחוץ לביתו – והורשע בנהיגה בשכרות
לאחרונה, בית המשפט לתעבורה הרשיע אדם בנהיגה בשכרות שרק רצה לשטוף את מכוניתו מחוץ לביתו. בעודו שומע מוזיקה ברקע, השכנים הזמינו משטרה למקום עקב הרעש.
האחרונים טענו כי מצאו בקבוק אלכוהול ריק ברכבו, וכאשר בקשו לבצע בדיקת נשיפון סירב, הנהג שהורשע בנהיגה בשכרות ורישיונו נפסל לשנתיים.
אולם, קיים הבדל במתחם הענישה בין נהיגה של ממש לבין ישיבה ברכב ממונע, אולם בית המשפט השלום לתעבורה סבור שהסיכון שיוצר נהג שיכור ברכב בתנועה זהה לנהג הנח ברכב ממונע.
לעומתם, המשפט המחוזי קבע כי טענה זו איננה נכונה. נהג הסבור שאינו מסוגל לנהוג ונח ברכבו ראוי להערכה ולכן יש להתחשב בעונש המטילים עליו.
אז לפני שתעצרו לנוח ברכבכם לאחר מסיבה רוויה באלכוהול אל תשכחו לדומם מנוע ולהוציא את המפתח מהסוויץ’.
פוסטים נוספים:
