אז ככה: אכן יש אמת בדבר, רק שמוקדם מדי לאבחן את המצלמות הללו כלקויות וככאלו שאינן קבילות בבית המשפט.

הסיפור החל בשנת 2015, בו התאגדו כ-20 נהגים אשר צולמו באמצעות מצלמות א/3(מצלמות המהירות המדוברות) וטענו יחדיו בבית המשפט לתעבורה בעכו, אודות חשש כי המצלמות הללו לקויות ולכן לא יהיה ניתן להסתמך עליהן בבית המשפט ולהטיל עונשים על מי שצולם באמצעותן.

בחודש אפריל 2016, במהלך אחד הדיונים שהתקיימו בתיק זה, נחקרו בבית המשפט לתעבורה בעכו אנשי מכון התקנים הישראלי ואז התברר כי הניסויים (למעלה מ-200) שבוצעו למצלמות אלו, שיוצרו ע”י חברת “גאטסו” ההולנדית, נעשו בחו”ל – ללא ביצוע ולו ניסוי אחד בישראל.

לאחר מכן, ולבקשת המשטרה, זימן בית המשפט מומחים הולנדים, מטעם יצרנית המצלמות, אשר אלו הם שערכו עליהן את הניסויים בטרם הגעתן לישראל.

בימים האחרונים קבעה הפרקליטות כי נכון לרגע זה, המצלמות הללו ימשיכו לעבוד, אך הורתה להקפיא את שליחת הדו”חות לנהגים שיצולמו בתקופה הקרובה וכן את אלו שצולמו זה מכבר, אך טרם שילמו את הקנס או טרם נקבע מועד לדיון בעניינם בבית המשפט.

חשוב להדגיש, כי נכון למועד כתיבת שורות אלו, המצלמות כאמור ממשיכות לצלם את מבצעי העבירה, אך הדו”ח לא יישלח לביתם, וזאת עד לסיום הבירור בעניין אמינותן וקבילותן בבית המשפט.

ראוי עוד לציין, כי על-פי החוק, מי שקיבל לידיו דו”ח תעבורה ושילם אותו, רואים בו כמי שהודה בעבירה והורשע בה.

לכן, מי שכבר שילם דו”ח מצלמת מהירות שקיבל לידיו, לא ניתן יהיה לבטלו.

עוד נקודה חשובה שכדאי להתייחס אליה: מאחר שהפרקליטות הורתה שלא לשלוח בשלב זה לנאשמים דו”חות מהירות שצולמו ממצלמות א/3, יש להדגיש את האמור בחוק סדר הדין הפלילי, כי מי שצולם מבצע עבירה באמצעות מצלמה מעין זו, על המשטרה יהיה לשלוח אליו את דו”ח התעבורה בתוך 4 חודשים, אחרת העבירה תתיישן. אך זאת במרביתם הגדול של המקרים, למעט מקרים חריגים שמציין החוק.

במידה וקיבלת לידך דו”ח תעבורה כלשהו, לרבות דו”ח המייחס לך עבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת והעבירה תועדה באמצעות מצלמת א/3, חשוב מאוד להתייעץ מוקדם ככל האפשר עם עורך דין תעבורה.

**אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש להתייעץ עם  עורך דין, על מנת לקבל ייעוץ והכוונה בכל מקרה לגופו.**

מעוניינים בפרטים נוספים בנושא? צרו קשר בטלפון 077-6704661 או השאירו פרטים בטופס:

תביעות צד ג‘

תביעות אלו מתקיימות כאשר התאונה נגרמה בגלל רכב אחר. במצב דברים זה תוכלו לתבוע את הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו. לרוב, חברת הביטוח של הנהג הפוגע תטען לרשלנות תורמת שלכם בתאונה. האופציה הפתוחה בפניכם הינה הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.

באם מדובר בתאונת דרכים עם נפגעים, תאונה קשה, חלילה קטלנית, הנכם נדרשים למתן עדות במשטרה בפני בוחן תנועה. רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין תעבורה בטרם מתן העדות.

הייעוץ יכול לסייע לכם בהמשך ההליך ולהבהיר לכם בצורה הטובה ביותר בפני מה אתם עומדים. לפני החקירה, חלה חובה על בוחן התנועה להציע לכם זכות היוועצות עם עורך דין. אל תסרבו! הדבר יכול ועשוי להציל אתכם בהמשך הדרך.

סעו בזהירות!

הנהגת דרסה הולכת רגל, אך זוכתה

נהגת שפגעה בהולכת רגל זוכתה מאשמה, אחרי שפגעה בהולכת רגל שלא חצתה במעבר חצייה. בכתב האישום נגד אותה נהגת נכתב כי היא “נהגה בקלות ראש, לא שמה לב לדרך ולא הבחינה בהולכת הרגל שחצתה את הכביש”, אך היא טענה כי עשתה כל שביכולתה כדי להימנע מפגיעה, והוסיפה כי הולכת הרגל פשוט התפרצה לכביש.

בנוסף, הגרסה של הנהגת זכתה לתמיכה משני עדי ראייה וכן מהבוחן המשטרתי. “מחישובי הבוחן המשטרתי, עולה כי פרק הזמן שעמד לרשות הנאשמת להגיב ולבלום כדי להימנע מהפגיעה בהולכת הרגל, היה קצר מפרק הזמן המאפשר אובייקטיבית ביצוע עצירה טרם פגיעה”.

השופט הסכים עמה ופסק: “אירוע תאונתי של פגיעה בהולכת רגל, שחצתה שלא במעבר חצייה וככל הנראה גם בריצה, וזאת בכביש הומה וככל הנראה מאחורי משאית חונה ואוטובוס חולף – בכך כפתה היא למרבה הצער תאונה בלתי נמנעת על נהגת המכונית”.

הנהג פגע, הולכת הרגל תשלם פיצויים

מקרה נוסף שבו נהג שפגע בהולך רגל הואשם באופן חלקי נרשם בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, שם נקבע בין היתר כי הולכת רגל שנהגה ברשלנות תפצה נהג. על פי פסק הדין, אותה הולכת רגל התפרצה לכביש בפתאומיות, ולכן החליט הנהג הפוגע להגיש נגדה תביעה.

“כאשר הולך רגל מתפרץ לכביש במקום שלא מיועד לחציה הוא בוודאי יכול לצפות כניסת כלי רכב לצומת בנסיעה רצופה”, כתבה השופטת בפסק הדין. “על כן, אין בנסיעתו של כלי הרכב כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין אחריות הולך הרגל לבין התאונה. לכל היותר, אם בכלל, היא עשויה להביא לייחס רשלנות תורמת לנהג ולחלוקת האחריות בינו לבין המזיק”.

השופטת הוסיפה: “יש מקום לבחון את המקרים שבהם ראוי להטיל אחריות על הולך הרגל, ולא להסתפק בשיח הציבורי רק בקריאות להחמרת הענישה כלפי נהגים האשמים בתאונת דרכים”.

בנוסף, החליטה השופטת לגרום להרתעה בקרב הולכי רגל: “קביעת אחריותו של הולך רגל לתאונה, במקרים שבהם מדובר באחריות ממשית ובהתנהגות שבצידה רשלנות של ממש, והטל חובת פיצוי כפועל יוצא מכך, תשרת את המטרה של חינוך והסברה, וכן מטרה חשובה אחרת של הרתעה, ותביא לידיעת ההולכים בדרך כי עליהם להימנע מהתנהלות שיש בה גרימת סיכון של ממש לכלל משתמשי הדרך”.

בסופו של דבר הוחלט כי גם לנהג הייתה אחריות, שכן הוא נהג בסמוך לבית ספר והיה יכול לקחת בחשבון את הסיכון שילד יתפרץ לכביש. נקבע כי 75 אחוז מאשמת התאונה מוטלת על הנהג ו-25 על הולכת הרגל, שפיצתה את בעל הרכב ב-1,000 ש”ח בגין הנזק שנגרם לו.

המסקנה היא, שגם אם גרמתם לתאונת דרכים בזמן נהיגה, לא בטוח שאתם אשמים. לכן, במקרים אלו מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני תעבורה, אשר עשוי להוביל לזיכוי שלכם. 

מדי שנה נשללים במדינת ישראל אלפי רישיונות נהיגה בנסיבות שונות. לרוב אנחנו חושבים שפסילות מתבצעות על רקע עבירות תנועה שהנהג ביצע, אך לא תמיד זה כך. אילו סוגי פסילות קיימות על פי חוק התעבורה? עו”ד תעבורה אלעד קוטין על כל מה שצריך לדעת על פסילות רישיון.

פסילת רישיון נהיגה על רקע בריאותי

פסילות רישיון נהיגה על רקע בריאותי מבוצעות על ידי מרב”ד, שהנו הגוף הממונה על ביצוע בדיקות רפואיות, פיזיות ונפשיות לנהגים בישראל. כחלק מהתהליך, מרב”ד מספק המלצות לרשות הרישוי בכל הקשור לכשירות הרפואית של נהגים בישראל.
יחד עם זאת, לא כל סוגי הנהגים יצטרכו לעבור בדיקות בריאותיות. המכון בודק, למשל, אנשים המבקשים להוציא רישיון נהיגה ברכב ציבורי, אשר יצטרכו להוכיח כי הם יכולים לנהוג שעות ארוכות כחלק מעבודתם, על מנת לקבל רישיון.

לכל הליך של פסילת רישיון על ידי המכון הרפואי קיימת אפשרות של הגשת ערעור בתוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. בעזרתו של עו”ד תעבורה מקצועי, מומלץ למערערים להגיש המלצות של מומחים רפואיים ומקצועיים שיוכיחו את זכאותם לרישיון מול המרב”ד.

פסילה על רקע של צבירת נקודות

שיטת הענישה הנהוגה בישראל קובעת כי על עבירות תנועה נרשמות לנהגים נקודות, הנספרות לתקופה של ארבע שנים, עד תקרה של 36 נקודות. כל נקודה שנרשמת לחובת הנהג מרגע ביצוע העבירה, נשארת תקפה כל עוד הנהג לא יישם את אחד מכלי התיקון שנקבעו לה, כמו: קורס נהיגה מונעת, בדיקות רפואיות וכדומה. יחד עם זאת, במקרים בהם הנהג לא מבצע את התיקונים הנדרשים ממנו, לרשויות האכיפה יש סמכות לפסול את רישיונו.

פסילת רישיון בעקבות נקודות שנרשמו לחובת הנהג היא עונש קשה, ולכן מומלץ לבדוק בכל פעם האם הדו”ח שקיבלתם הוא חוקי ומוצדק. לא כל דו”ח הוא בהכרח הרשעה או תשלום אוטומטי.

פסילה מנהלית

פסילה מנהלית היא פסילת רישיון נהיגה המתבצעת על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח מעלה, כלפי נהג שביצע עבירת תנועה לפי פקודת התעבורה התשכ”א – 19611.

החלטתו של קצין המשטרה בעניין הפסילה תיבחן בהתאם לעברו התעבורתי של הנהג: הרשעות קודמות, ותק שנות הנהיגה, מקצועו של הנהג וכדומה. קצין המשטרה יכול לפסול את רישיונו של הנהג לשלוש תקופות שונות: 30 יום, 60 יום ו-90 יום.
חשוב להכיר כי אם החליט הקצין לפסול את רישיונו של הנהג לתקופה של 30 ו-60 יום יש מקום להפעלת שיקול דעת ולפסול רישיון לתקופה קצרה יותר. בפסילה לתקופה של 90 יום, לעומת זאת, לא ניתן להפחית בתקופת הפסילה.

לסיכום, בכל סוג של פסילת רישיון מומלץ להתייעץ עם עורך דין לדיני תעבורה ולהיעזר בשירותיו המקצועיים, שכן פסילת רישיון משפיעה באופן משמעותי על התנהלותו של הנהג ביום יום ומגבילה את תנועתו החופשית: נסיעות לעבודה, עזרה עם הילדים, מקרי חירום ועוד. עו”ד תעבורה מכיר את כל חוקי התעבורה ויכול לעזור לנהג הנאשם לקבל חזרה את רשיונו בהקדם, בנסיבות המתאימות.

מעוניינים בפרטים נוספים בנושא? צרו קשר בטלפון 077-6704661 או השאירו פרטים בטופס: