מדי שנה נשללים במדינת ישראל אלפי רישיונות נהיגה בנסיבות שונות. לרוב אנחנו חושבים שפסילות מתבצעות על רקע עבירות תנועה שהנהג ביצע, אך לא תמיד זה כך. אילו סוגי פסילות קיימות על פי חוק התעבורה? עו”ד תעבורה אלעד קוטין על כל מה שצריך לדעת על פסילות רישיון.

הפוסט אילו סוגי פסילות רישיון קיימים בחוק התעבורה? הופיע ראשון בעורך דין תעבורה - אלעד קוטין

פסילת רישיון

פסילה מנהלית היא פסילת רישיון נהיגה על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, כלפי נהג שביצע עבירה לפי פקודת התעבורה התשכ”א – 1961. הנהג אינו יכול לנהוג במשך התקופה הקצובה הקבועה בפקודת התעבורה, זאת בהתאם לעבירה שביצע. 

מי יכול לפסול רישיון?

אך ורק קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה יכול לפסול פסילה מנהלית את רשיונות של הנהג, לפי סעיף 47(א) לפקודת התעבורה. על פי שאר הסעיפים לפקודת התעבורה, היה ואין קצין משטרה בזירת העבירה, שוטר בדרגה נמוכה יכול לבקש מהנהג להתלוות אליו לתחנה המשטרה, על פי סעיף 47 (ב), או לחילופין ליטול את רישיון הנהיגה שלו ולהעניק לו אישור נטילת רישיון ולזמן אותו לשימוע בפני קצין משטרה, כל עוד לא עברו 3 ימים מנטילת הרישיון, סעיף 47 (ג)(ו) לפקודה.

הליך השימוע לפני פסילה מנהלית

כאמור, לפני שימוע בפני קצין משטרה יוצגו בפני הנהג הראיות הקיימות נגדו ותינתן לו ההזדמנות להיעזר בעו”ד תעבורה והגיד את טענותיו נגד הפסילה המנהלית. הליך השימוע הינו זמן קריטי להמשך ההתנהלות בבית המשפט, ולכן כדאי מאוד להתייעץ עם עורך דין תעבורה על מנת לבטל את הפסילה ולקבל חזרה את הרישיון, או לחילופין להביא לקיצור תקופת הפסילה המנהלית.

החלטתו של קצין המשטרה בעניין הפסילה קשורה במכלול שיקוליו לגבי עברו התעבורתי של הנהג: מספר הרשעות קודמות במידה ויש, ותק שנות הנהיגה, עיסוקו של הנהג וכדומה. קצין משטרה אשר יהיה סבור כי יש לפסול את רשיונו של הנהג, יגיש נגדו כתב אישום ויפסול מנהלית את רשיונו לתקופות מסוימות, בהתאם לחומרת העבירה ולחוק התעבורה:

• פסילה מנהלית לתקופה של 30 יום – כאשר עבירת התנועה מופיעה בתופסת הרביעית לפקודת התעבורה. מדובר בעבירות פחות קשות בהן לא נגרמה תוצאה של נזק בגוף, לרבות נהיגה בשכרות; נהיגה ברכב לא תקין; אי מתן זכות קדימה להולך רגל וכיו”ב.
• פסילה מנהלית לתקופה של 60 יום – בגין מעורבות בתאונת דרכים בה נפצע אדם, אך לא נהרג, וכן נגרם נזק לרכוש.
• פסילה מנהלית לתקופה של 90 יום – כאשר הנהג היה מעורב בתאונת קטלנית עם הרוגים.

כאמור, בתקופות פסילה של 30 ו-60 יום קצין המשטרה יכול להפעיל שיקול דעת ולפסול רישיון לתקופות פחותות יותר. יחד עם זאת, בתקופת פסילה של 90 יום קצין המשטרה לא יכול לסטות מהנהלים ולהפחית בתקופת הפסילה, שכן מדובר בעבירות תנועה חמורות ביותר.

הפוסט הסוגים השונים של פסילות מנהליות הופיע ראשון בעורך דין תעבורה - אלעד קוטין

נהגים רבים, שיוצאים לבלות ושותים אלכוהול, מפחדים לעבור בדיקת שכרות לאחר שנעצרו ע”י שוטר, זאת בגלל מחשבה שגויה כי אינם רוצים להיתפס בנהיגה בשכרות לאחר ששתו משקה אלכוהולי. אותם נהגים לא יודעים כי במקרים מסוימים כמות האלכוהול בדמם לא תהיה גבוהה מהמותר, וסירוב לבדיקת שכרות למעשה עלולה לסבך אותם עם החוק וליצור בעיה שהייתה יכולה להימנע מלכתחילה. 

לרשותו של השוטר עומדים מספר אמצעים כדי לבדוק האם הנהג העומד מולו שיכור:

• נשיפון – מכשיר לבדיקה ראשונית בלבד לאיתור אלכוהול בגוף.
• ינשוף – מכשיר אלקטרוני בו משתמשת משטרת ישראל כדי לבדוק את ריכוז האלכוהול באוויר שהנהג נוסף.
• בדיקת דם – בדיקת דם לרוב נדרשת מהנהג במקרה של תאונת דרכים או אם עלה החשד כי הנהג ביצע עבירות נהיגה בשכרות.

נהג אשר מסרב לעבור את בדיקת הנשיפון, יכול לגרום לשוטר לחשוד כי הוא מסתיר ממנו את עצם היותו שתוי, והשוטר יבקש ממנו לעבור את הבדיקה המחמירה יותר – הינשוף.

מה קובעת פקודת התעבורה?

סעיף 64ד’ (א) לפקודת התעבורה קובע כי נהג שיסרב לעבור בדיקת שכרות – ייחשב כנוהג בשכרות לפי סעיף 62(3). בנוסף, סעיף 169 ו'(א) לפקודת התעבורה קובע כי נהג שסירב לעבור את אחת מהבדיקות הנ”ל, בית המשפט רשאי לפסול את רשיונו לתקופה מינימלית של שנתיים. אדם שמואשם בעבירה בפעם השנייה, רשיונו ייפסל לתקופה מינימלית של 4 שנים. יתרה מכך, בתי המשפט יכולים להרשיע אדם בעבירת נהיגה בשכרות גם מבלי שתוצג להם תוצאת בדיקת השכרות שנערכה בינשוף.

לחצו להגדלה

לסיכום, החוק מותיר לנהג לסרב לבדיקת אלכוהול אך עליו לקחת בחשבון את כל ההשלכות הנלוות לכך. כאמור, נהג המסרב לעבור בדיקת שכרות ירא כמי שנהג בשכרות, וסירובו ישמש נגדו בראיות בבית המשפט.

אדם שמואשם בנהיגה בשכרות, רצוי שיתייעץ עם עורך דין תעבורה העוסק בסוגיות נהיגה בשכרות. עו”ד תעבורה אלעד קוטין הינו בעל ניסיון עשיר ורב בתחום, וטיפל בתיקים רבים של נאשמים בעבירות אלה. בין הצלחותיו של עו”ד קוטין: רב ישיבה שסירב לבדיקת אלכוהול אחרי שנעצר, הובא לבית המשפט. לאור כשלים בראיות ועברו הנקי הסתיים התיק בפסילה קצרה.

הרב אף כתב לכבוד עו”ד תעבורה אלעד קוטין מכתב תודה, על הטיפול במקרה.

הפוסט האם מותר לנהג לסרב לבדיקת אלכוהול? הופיע ראשון בעורך דין תעבורה - אלעד קוטין

מרגישים שיכורים ורוצים לעצור לנוח ברכב עד שהשפעת האלכוהול תפוג ותוכלו להמשיך בנסיעה? כדאי שתחשבו פעמיים! 

רובנו טועים לחשוב כי אם נשב ברכב שנמצא בעצירה בצד הדרך, בעודנו שיכורים, נהיה מוגנים בפני עבירת “נהיגה בשכרות“, אך פסיקות שהתקבלו בשנים האחרונות קבעו כי גם עצירה בצד הדרך למנוחה עם רכב ממונע, תחת השפעת אלכוהול, היא עבירה לכל דבר. ישנם שני יסודות הדרושים להרשעה בעבירת נהיגה בשכרות: יסוד הנהיגה ויסוד השכרות.

כיצד ניתן להוכיח  את יסוד הנהיגה אם הרכב היה בעצירה?

כשמנוע הרכב פועל יש בידי הנהג השיכור “שליטה ברכב”. כלומר, כאשר הנהג השיכור מצוי ברכב ממונע, גם אם אינו נהג בפועל, יכולה פעולה קלה ולא מכוונת שלו לגרום לרכב לנוע, וכתוצאה מכך יכול להיגרם נזק הן לנהג והן לשאר הנהגים בדרך.

עו”ד תעבורה אלעד קוטין מסביר כי בית המשפט לתעבורה נותן פרשנות רחבה לתקנה 169ב'(א’), לפיה איסור על נהיגת אדם ברכב כשהוא שיכור, חל גם על הנעתו של הרכב. בית המשפט הרחיב פרשנות זו והוסיף כי התקנה חלה גם על ישיבה ברכב ממונע, ולא רק על עצם ההתנעה של הרכב בידי הנהג השיכור.

האקטיביזם השיפוטי יכול לפלס את דרכו כאשר הוראות חוק שונות כתובות בצורה עמומה. משמע, ישנו מקום לפרשנות רחבה כיוון שמושג “הנהיגה” המצוי בתקנות, בפקודה ובחקיקה כתוב בצורה מאוד לקונית ולא ברורה, שכן “נהיגה” היא פעולה חד משמעית אז כיצד ניתן להרשיע אדם בנהיגה בשכרות שרק ישב ברכבו?

לכן החליט בית המשפט העליון כי הפרשנות ליסוד הנהיגה היא על פי מבחן השליטה האפקטיבית. במילים אחרות, שיקול דעתו של אדם שיכור הוא בהכרח מוטעה ולכן יכול להתחיל בנסיעה ולסכן את עצמו ואת הסובבים אותו.

עורך דין תאונות דרכים אלעד קוטין סיפר כי לאחרונה, בית המשפט לתעבורה הרשיע אדם בעבירת נהיגה בשכרות שרק רצה לשטוף את מכוניתו מחוץ לביתו. בעודו שומע מוסיקה ברגע, השכנים הזמינו משטרה למקום והתלוננו על הרעש. במהלך חיפוש ברכבו מצאו השוטרים בקבוק אלכוהול ריק וביקשו ממנו לבצע בדיקת נשיפון. הנהג סירב, הורשע בנהיגה בשכרות, ורשיונו נפסל לשנתיים.

יחד עם זאת, קיים הבדל מהותי בענישה על נהיגה הלכה למעשה לבין ישיבה ברכב ממונע. בית המשפט לתעבורה סבור שהסיכון שגורם נהג שיכור ברכב בתנועה זהה לנהג הנח ברכב ממונע. לעומתם, בית המשפט המחוזי קבע כי טענה זו איננה נכונה. נהג הסבור שאינו מסוגל לנהוג ונח ברכבו ראוי להערכה, ולכן יש להתחשב בעונש שמטילים עליו.

הפוסט רוצים להימנע מנהיגה בשכרות? רק אל תכניסו את המפתח לסוויץ’ הופיע ראשון בעורך דין תעבורה - אלעד קוטין